ביחידה שלפנינו חמישה מערכים שבמרכז כל אחד מהם פנים אחרות של חודש אלול – פתיחת שנת הלימודים, סוף הקיץ, ימי הסליחות, ההכנות לחגי תשרי, סיומו של לוח השנה העברי ופתיחתה של שנה חדשה המאפשרת ומזמנת התחלות רבות נוספות. היחידה מתייחסת למאפייני החודש בטבע הארץ ישראלי מחד ובתרבות העברית מאידך ונותנת מקום למגוון מנהגים בעם היהודי בתקופה זו של השנה.

מה ביחידה: ראש השנה מזמן איתו את האפשרות להתחיל מחדש ולבחון- מה משפיע על החיים שלי ועל הבחירות שאני עושה? האם אני יכול.ה להתחיל מחדש ועם מה עליי להתמודד כדי לעשות זאת.

התחלת שנה היא מתכון לצמיחה ולהתפתחות. הדרך לנצל את ראש השנה לצמיחה שלנו היא על ידי התבוננות במרכיבי ראש השנה ועיון וחיבור אליהם מהמקום האישי והרלוונטי – כך הוא הדבר עם רעיונות של התחדשות, עם הבנה מעמיקה של הדין, עם סימני הסדר ומשמעותם החיובית, עם תפילת ראש השנה והערכים של מלכות, זיכרון ושיפור ועם טקס התשליך.

שני בתי מדרש שמזמינים מבט על עצמינו ועל השנה החולפת. האחד, הזמנה לשיח והתבוננות דרך סימני חג ראש השנה. ניתן לקיים כתחנות בחלוקה לקבוצות. השני, עמידה על המתח בין המורכב והקשה לבין התקווה והייחול לזמנים טובים יותר, דרך מבט על גלויות 'שנה טובה' מתקופות שונות בהיסטוריה היהודית והזמנה לעצב אחת בעת הזו.

בית מדרש וסדנת יצירה – חשיפה ל״שנות טובות״ משנים מורכבות בהיסטוריה היהודית, לימוד ויצירת כרטיסי ברכה. מערך זה נוצר לראש השנה תשפ״ה לקראת יום השנה הראשון לאירועי שבעה באוקטובר.

ביחידה זו חמישה מערכים העוסקים במשמעויות השונות וברבדים השונים שיש ליום הכיפורים בעם היהודי לאורך הדורות. המערך הראשון מתאר מסורות ישראליות שונות ליום זה ודן בהבדלים ביניהן ובלגיטמיות של כל אחת מהן. המערך השני מציג את מקורותיו ואת תוכנו של יום הכיפורים בימי המקרא, בתקופת בית המקדש, בימי חז"ל ובימי הביניים.  במרכזו של המערך השלישי ניצב הפיוט "ונתנה תוקף" והמשמעות הסמלית שנקשרה אליו במהלך הדורות, ובמיוחד לאחר מלחמת יום הכיפורים. המערך הרביעי עוסק במקומו של יום הכיפורים כסמל בחברה היהודית בישראל וגם בקרב יהודים בתפוצות. המערך החמישי עוסק בשירה, ספרות והגות שנכתבו במהלך מלחמת יום הכיפורים ואחריה, באופן שבו תועדה המלחמה ובהשפעות רוחניות שלה על החברה הישראלית.

הזמנה לשיח על משמעות הבית והיציאה ממנו דרך מנהג הישיבה בסוכה. עיסוק ביסודות הנפשיים והחברתיים של הקבוע והארעי באופן כללי ובעת הזו.

שיעור המזמין חיבור בין דגל שמחת תורה שנוהגים לנופף בו בחג ובין ערכים לאירועים שאנו מבקשים לחוקק ולכונן. דרך השיעור ההזמנה לעצב דגל שמחת תורה בסופו, ננסה ליצור גשר שמאפשר את מורכבותו של החג לאחר מאורעות שבעה באוקטובר / שמחת תורה תשפ״ד.

הצעה להתכנסות, חדר פעילות ולימוד לציון יום השנה למאורעות שבעה באוקטובר בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה.

שיעור העוסק בהתמודדות עם מחלוקת דרך שני מקורות העוסקים במחלוקות בית הלל ובית שמאי.

דרך התבוננות במחלוקות עכשוויות, נזמין את התלמידים להתאמן בראיית הצד השני ועמדתו, ברוח מקור מהתלמוד הבבלי על מחלוקת בית הלל ובית שמאי.

שיעור זה נכתב כשיעור הכנה לטקס והוא מכיל שלושה קטעים שהועלו בטקס: תפילת 'יזכור' שערכו תלמידות, טקסט של יצחק רבין ז"ל, והשיר "אנחנו" שבוצע בטקס על ידי הרכב מוזיקלי של התלמידים.

שיעור המזמין את התלמידים להיכנס לפוליטיקה של הזהויות סביב ציון רצח ראש הממשלה יצחק רבין ולהתמודד עם המורכבות שבבחירה בחינוך משלב וחיים משותפים. השיעור מיועד לתלמידים בשכבות הגבוהות.

שבוע החיים המשותפים מצויין מדי שנה בבתי הספר המשלבים ובקהילות המעורבות. הזדמנות להעלות על נס את החיים המשותפים המתקיימים, יום יום, שעה שעה: בגנים ובבתי הספר המשלבים, במכינות ובקהילות המעורבות. בתכנית מגוון רחב של יחידות תוכן המאפשרות בירור של חשיבות הבחירה בחיים המשותפים, המשמעויות והאתגרים.

חג ט"ו בשבט מוכר לכולנו משיר הילדים של ישראל דושמן כ'חג האילנות' אך למעשה לא תמיד היה זה 'חג'. ההיכרות הראשונה עם המועד 15 בחודש שבט הוא מדיון במשנה לגבי ראש השנה לאילן, שממנו נספרות שנות האילן לצורך מצוות התלויות בארץ. היחידה על ט"ו בשבט נועדה להכיר ולהעמיק את הלימוד והערכים המופיעים בכל אחד מפניו של החג ולשאול את השאלה החשובה: מה הלאה? איזה פנים צריך החג הזה ללבוש בעתיד? מה הרלוונטיות שלו היום? האם צריך לשמור על החג באופן המסורתי או לחדש ולהתחדש כמו שעשו בדורות לפנינו?

ביחידה שלפניכם נעסוק בשני נושאים מרכזיים: משמעותה של ארץ ישראל בעבורנו, בין הארץ הגיאוגרפית לארץ כרעיון מופשט, והחיבור שלנו אל הארץ, בין ההליכה בה לדרכים אחרות שבהם אנחנו מרגישים בחיבור הזה.

ביחידה שלפניכם נעסוק בשאלה מה מניע אותנו לפעול ומה מונע מאתנו מלפעול באחריות כלפי הסביבה? ובמשמעות של המעשה של האדם היחיד כלפי הסביבה, אל מול מלאכה שלפעמים נדמה כי אין לה סוף.

ביחידה שלפניכם נעסוק בגלגולו של ט"ו בשבט לאורך הדורות. נדון בשאלת מי בונה את המסורת ומי קובע את גלגולו של החג בימינו. נכיר את פניו השונות של החג לאורך הדורות ונחשוב כיצד היינו רוצים שהוא יראה בימינו.

מה מייצר אצלנו שמחה? אילו תחושות עולות בנו כאשר אנו נותנים? מה הקשר בין נתינה לשמחה? ואיך פורים קשור לדיון הזה? אילו השאלות בהם נעסוק עם התלמידים ביחידה הבאה.

התחפושות והמסכות המשמשות אותנו לבידור וצחוק בפורים, הן הזדמנות להתבונן על אותן מסכות שאנו בוחרים לשים על עולמנו הפנימי כל השנה.

משחק ודף לימוד המעודדים שיח והיכרות זהותית בין התלמידים והתלמידות בכיתה, ומאפשר להם לשים את הזרקור על ריבוי הקולות האישי שקיים בתוככי כל אחד ואחת ועל ריבוי הקולות והמסורות שקיים בכיתה.

נדון בהזדמנות המיוחדת שיש בפורים, למה נרצה לשים לב במהלך החג ומהם הגבולות שנרצה לשמור עליהם.

פסח הוא חג מכונן במסורת היהודית, החג בו נהיינו ממשפחה לעם. מרכז החג הוא- ליל הסדר, המתקיים עם המשפחה ובו יש העברה של המסורת מדור לדור. נעסוק בחשיבות של המסורת הביתית של כל אחד ואחת, באתגרים שעולים במרחב הזה, ובבחירות שיש לנו- להמשיך או לא את המסורת המשפחתית.

אנחנו רגילים לראות את עצמנו כאנשים חופשיים. בבית המדרש נעסוק בשאלת היכולת שלנו לצאת מהמגבלות של עצמנו ובמרחב האפשרויות הפתוחות בפנינו לבחור להיות בני חורין. בשיעור חינוך נעסוק ביכולת שלנו לחלום ולקוות ללא מגבלות ובכך להיות בני חורין.

נעסוק בהגדה הקיבוצית ובפרשנות של כתיבת הגדות אלו לרעיון שבכל דור ודור אנו צריכים לראות את עצמנו כאילו יצאנו ממצרים. בחרנו בשנה זו להתמקד ב-"הגדת בארי" שנכתבה בקיבוץ בארי בשנת 1951.

בימים אפלים וקודרים, כיצד שומרים על הרוח? איך לא נופלים לייאוש? ומהיכן שואבים את הכוחות להתמודד, לקוות ולהאמין? במערך נעקוב אחרי סיפוריהם של כמה יהודים ויהודיות בתקופת השואה ונעקוב אחר הדרכים השונות שהם סללו לעצמם להתגבר על הייאוש ולמצוא אור בתוך החושך.

בעקבות השואה נקבעה הסיסמה: 'לעולם לא עוד!'. במערך נלמד את 'מנשר ניצולי השואה' שהתפרסם לפני כעשרים שנה, ונדון במשמעויות השונות שנושאת ההכרזה 'לעולם לא עוד!' ובמשמעות שלה בימינו אנו.

בתוך כל האימה הקודרת והחשוכה של השואה היו נקודות אור בדמות חסידי אומות העולם. במערך נלמד מספר מקורות המזמינים אותנו לבחון כיצד מצליחים לנהוג כדרכם של חסידי אומות העולם, ושומרים על המוסר גם במחיר של סכנה אישית ממשית. כמו כן נדון בשאלה מדוע חשוב לשבץ את זיכרון חסידי אומות העולם כחלק מזיכרון השואה.

ביחידה זו חמישה מערכים המוקדשים לרצף ימי הזיכרון והתשועה החל מכ"ז בניסן ועד כ"ח באייר. הם כוללים מערך ליום הזיכרון לשואה ולגבורה, ליום הזיכרון לחללי צה"ל ולחללי פעולות האיבה, ליום העצמאות וליום שחרור ירושלים ומערך אחד המוקדש לדגל המדינה ולמשמעותו. היחידה כולה מדגישה את היות הימים האלה רצף אחד, המסמל את המהלך שחווה עם ישראל לאחר אלפיים שנות גלות: משואה לתקומה.

מהם האופנים השונים בהם ניתן לזכור, ואילו סוגי זיכרון מונחים לפתחנו ביום הזיכרון? באיזה אופן נוכל ונרצה לקיים את ירושת הזיכרון של הנופלים בארצנו? הזמנה ללימוד ושיח על מקומו של הזיכרון בחיי האומה ובאופן אישי לצד הצעה לפעילות זיכרון והנצחה משותפת.

מה מקומם של שברים ומשברים בחיינו? מה היחס בין השלם לשבריו? הזמנה ללימוד ושיח על היחס וההתמודדות עם שבר ומשבר מתוך הכרה בשבר העמוק שהתחולל בנו כחברה וכאומה ובאפשרות להכיר בו ובערכו לקיומנו מעתה.

השיעור עוסק במעבר בין הימים השונים, ברגשות העולים בשנה זו וביכולת להכיל את הרגשות השונים ואף סותרים ביחד.

"מצווה עלינו לספר בתקומת עמנו"- מהו התוכן של חגיגת יום העצמאות? מה הערכים שנרצה לממש ביום זה וכיצד ננחיל אותם? הזמנה ללימוד ושיח על שאלות אלו דרך קטעים מהגדת יום העצמאות שכתב אהרון מגד ב-1952 ומהגדת מיתרים ליום העצמאות 2024. בירור השאלות העולות מתוך הקטעים עצמם והזמנה לבירור ומחשבה על עצם היצירה ויחסנו אליה.

היחידה מציגה ביטויים שונים ואקטואליים ביחס לתפיסת התורה במציאות הישראלית.
בין מסורת לחידוש; מהי התורה עבורי? הפדגוגיה של לימוד התורה; מי בעל הסמכות? ועוד